פסק-דין בתיק ע"א 2676/06

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ח' ינון) מיום 12.7.06 (ת"א 10128/03) שבו קיבל בית המשפט בחלקה תביעה שהגישה המשיבה נגד המערערת בגין עבודות בנייה ושיפוץ שביצעה בבית שבנתה המערערת וחייב את המערערת לשלם למשיבה סכום של 28,973 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה וכן את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3,500 ש"ח ומע"מ. בית המשפט דחה תביעה שכנגד שהגישה המשיבה מהטעם שזו לא הוכחה.

2.         הרקע:

(א)        המערערת ביקשה לבנות בניין מגורים בן 4 קומות ברח' עוזיאל 163 ברמת גן (להלן: " הבניין") והתקשרה ביום 23.2.98 בהסכם עם המשיבה (מוצג ג' למוצגי המשיבה - להלן: " ההסכם") כדי שזו תבצע את כל עבודות השרברבות בבניין.

(ב)        קדמה להסכם הצעת מחיר שאינה נושאת תאריך שהציעה המשיבה למערערת (להלן: " ההצעה"). המערערת חתמה על הצעת המחיר.

בהצעה פורטו העבודות הנדרשות בארבע דירות והמחירים לכל פריט של עבודה וכמו כן פורטו מחירים לאספקת כלים סניטריים. המחיר הכולל של ההצעה עלה לסכום של 85,020 ש"ח כשעל מחיר זה נוסף מע"מ בשיעור 17% וניתנה הנחה של 5% כך שהמחיר הכולל לתשלום היה 95,722.40 ש"ח.

(ג)         בהסכם שנערך בכתב יד על פני עמוד אחד הוספו התחייבויות אחדות של המשיבה ובסעיף 6 נקבע:

" מחיר כולל של כל העבודה ל- 4 יחידות דיור ולאחר הנחה של 5% הינו סך של 81,269 שמונים ואחד אלף מאתיים ששים ותשעה ש"ח".

(ד)        בכתב התביעה שהגישה המשיבה לבית משפט קמא היא טענה שתוך כדי הבניה ביקשה המערערת להוסיף דירה בקומה חמישית ובגין תוספת זו על המערערת לשלם תוספת בשיעור של רבע מהמחיר המוסכם, וכמו כן עליה לשלם בגין תוספות אחרות שפורטו בכתב התביעה. סך הכל הגיע מחיר העבודות לשיטת המשיבה ל- 143,857 ש"ח כולל מע"מ. המערערת שילמה על חשבון סכום של 95,000 ש"ח. המשיבה תבעה אפוא את יתרת המגיע לה לחשבונה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וכמו כן סכום של 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. סך הכל תבעה המשיבה סכום של 59,443 ש"ח.

(ה)        בכתב ההגנה טענה המערערת שבבניין נבנו רק 4 דירות ועליית גג שבה נדרשו עבודות מעטות להן התחייבה המשיבה מלכתחילה. עוד טענה המערערת שהמחיר המוסכם כפי שהופיע בהסכם כלל מע"מ, וכי מחיר התוספות היחידות שדרשה ושהמשיבה סיפקה היה 4,880 ש"ח. לחשבונה של המשיבה התמורה הכוללת שהגיעה למשיבה הייתה 86,149 ש"ח ועל כן היא זכאית להשבה של סכום ששילמה בטעות ביתר - 9,851 ש"ח. בגין סכום זה ובגין טענות לליקויים בביצוע העבודות -הגישה המערערת תביעה שכנגד בסכום כולל של 54,151 ש"ח.

(ו)         לפני בית המשפט העידו מר אדיב, מנהלה של המשיבה, עו"ד משה סימון, בעלה של המערערת ועדים נוספים מטעם המערערת (צדוק דהרי, עבד אלרחים ואלפונסו). בית המשפט מינה מומחה מטעמו את המהנדס והשמאי מר אייל שנהב (להלן: " המומחה") שהגיש לבית המשפט חוות דעת.

המומחה העריך את שווי התוספות לפי גרסות שני הצדדים תוך שציין שאין לקבל את עמדת המשיבה שיש לראות בקומה החמישית דירה נוספת הדומה לדירות האחרות. המומחה אמד את שווי התוספות והתיקונים כולל מע"מ שנדרשו לפי גרסות שני הצדדים. את שווי העבודות לשיטת המשיבה אמד המומחה בסכום של 123,352 ש"ח ולשיטת המערערת בסכום של 94,379 ש"ח.

3.         פסק הדין נושא הערעור

(א)        בית משפט קמא סקר את העדויות והגיע למסקנה, גם לנוכח עדותו של עו"ד סימון, שהמשיבה עשתה עבודות נוספות שלא נזכרו בהסכם וזאת לבקשת המערערת באמצעות בעלה וזאת בקומה החמישית. בית המשפט לא קיבל את עדותם של קבלני משנה שהעידו מטעם המערערת בדבר עבודות שרברבות שעשו הם בקומה החמישית מפני שלא הציגו קבלות או חשבוניות לגבי הסכומים שטענו שקיבלו מעו"ד סימון.

(ב)        לנוכח האמור קיבל בית המשפט את התביעה באופן חלקי ופסק למערערת את הסכום שהגיע לה בגין התוספות לפי חוות דעתו של המומחה ודחה את התביעה שכנגד הכל כנזכר לעיל.

4.         טענות המערערת

למערערת טענות אחדות ואלו הן:

(א)        הטענה העיקרית היא שמחיר ההסכם כלל מע"מ ואם התכוונה המשיבה להוסיף מע"מ היה עליה לכתוב את הדברים במפורש בהסכם. בית משפט קמא לא הכריע בשאלה זו, שהונחה לפתחו.

(ב)        בפסק הדין נפלו טעויות חישוב: האחת - בסיכום חשבוני ששוויה 621 ש"ח, והאחרת - בחיוב כפול בגין סכום של 2,400 ש"ח.

(ג)         המשיבה לא עמדה בנטל הראיה בדבר העבודות הנוספות שביצעה בקומה החמישית, הן לגבי עצם ההזמנה, הן לגבי זהות מבצע העבודות,  הן לגבי המחיר שדרשה.